פיצול זה מלווה את בוהם במשך כל ימיו. כבר מצעירותו שאיפתו העיקרית הייתה להביא לאנושות הבנה הוליסטית רחבה של החיים, שתשנה את טבע האדם." תורגם מאנגלית נלקח מכתביו של - ג'ים בלדריס By Jim Belderis המקור באנגלית.
רעיון האחדות
דיוויד בוהם נולד בשנת 1917 בעירה קטנה, במדינת פנסילבניה שבארה"ב. אמו אשר סבלה ממחלת נפש, הותירה את מלאכת גידולו של דייויד הצעיר בעיקר לאביו, ששימש כעוזרו האישי של הרב המקומי. ילדותו לא הייתה פשוטה, אך הדבר לא מנע מאופיו הרוחני להתגלות בגיל צעיר מאוד. קריאת שמע– 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך' –פורשה על ידי בוהם הצעיר כרעיון של אחדות, וכבר אז הרגיש בלתי מנותק מבפנים לכוכבים, הרים ועצים. החיפוש הבלתי פוסק אחר האחדות עתיד ללוותו כל חייו, ולהתוות את אופי עבודתו ההגותית והמדעית כאחד.
בוהם למד באוניברסיטת ברקלי, אצל המדען המהולל רוברט אופנהיימר, שלעתיד עמד בראש פרויקט מנהטן. בוהם התגורר בשכונה בה התגוררו תלמידים נוספים של אופנהיימר. בנוסף לעיסוקם היומיומי בתחומי הפיזיקה, הם עסקו בשעות הפנאי בביקורת חברתית. בוהם בדק מודלים חברתיים חלופיים מגוונים והצטרף לקבוצת צעירים קומוניסטים. בעקבות זאת, הFBI סימן את בוהם כקומוניסט. חויות האחדות שחווה בילדותו מצאו כעת הד בלימודי מכניקת הקוואנטים, שלא פעם אמר עליה שהיא מתארת דבר שהוא חש באופן בלתי נפרד כל חייו. בוהם נטה בתקופה זו לכיוון שיטת המרקסיזם, ביטוי נוסף של חיפושו המתמיד אחר אחדות, ואף הצטרף יחד עם מספר עמיתים לארגונים קומוניסטיים.
בסיום לימודיו עבר לאוניברסיטת פרינסטון, (Princeton University) בעיר ניו ג'רזי, שם עבד יחד עם אלברט איינשטיין. בראשית שנות החמישים עזב בוהם את ארה"ב והחל לנדוד בין יבשות העולם. בשנת 1955 בוהם הגיע לישראל, כאן הכיר את אשתו. במשך שנתיים שילה בטכניון, שם הותיר אחריו תלמידים רבים, ובשנת 1957 עזב לאנגליה, שם התגורר עד סוף ימיו. בתקופתו של בוהם הוא נחשב כעוף מוזר בנוף המדעי, לאור צורת העבודה של עמיתיו אשר סברו כי שינון נוסחאות ופתירת בעיות בצורה טכנית יבשה ואפורה, הן הדרך הנכונה. בוהם חש שהמדע הגיע לקיצו ואיבד את החיות שהייתה לו בזמנים עברו, בתקופותיהם של אנשים כאיינשטיין וניוטון. בשונה מעמיתיו, בוהם האמין כי חקירת תחושותיו הפנימיות יוכלו ללמד ולהציג יותר על העולם הסובב מאשר על ידי שינון נוסחאות המונחתות עליו מבחוץ.
ניסוח מתמטי בעזרת האינטואיציה
מספרים שכאשר למדו בכיתתו של בוהם על תנועת הג'ירוסקופ, מרבית התלמידים בחרו לשנן את הנוסחאות שמתארות את התנועה המסובכת של המכשיר בכדי לרדת לסופה. אך בוהם, לא היה אחד מהם. מסופר כי יום אחד, בזמן שטייל בטבע, דמיין כאילו הוא בעצמו ג'יירו שכזה: תודות לעיוות משונה שהרגיש בשריריו בשעה שדמיין זאת, הוא הבין את תנועת הג'יירו לעומק באופן אינטואיטיבי, ורק לאחר מכן הלך וניסח באופן מתמטי את תחושותיו והרגשותיו הפנימיות, שהתבררו לאחר מכן כצודקות.
הישגיו המדעיים של בוהם היו רבים ומגוונים, בדומה לאיינשטיין, בוהם דחה את אי הוודאות שבפרשנות הקלסית למכניקת הקוונטים, והציע פרשנות משלו, המנסה ליישב כמה מן הסתירות של זו הקלסית. למרות שהפרשנות מצליחה להסביר תופעות שונות, פרשנותו של בוהם לא זכתה לפופולריות בקהילה המדעית, מסיבות שאינן בהכרח מדעיות; דעותיו הפוליטיות של בוהם, כך נדמה, שבו לרדוף אותו גם כעת. עם זאת, בשנתיים הקצרות שבילה בארץ השאיר אחריו בוהם מספר תלמידים אשר ממשיכים את דרכו עד היום. עמם נמנה פרופסור יקיר אהרונוב, שביחד עם בוהם גילה תופעה שנקראת על שמם: "אפקט אהרונוב-בוהם".
גישתו של בוהם למדע הייתה מיוחדת. הוא סבר כי לעולם לא יוכל האדם להגות תיאוריה מדעית אחת שתכלול את כלל התופעות בעולם. המחשבה, אמר בוהם, היא כמעשה אומנותי, וככזאת היא יוצרת צורה ותוכן מחודשים בכל אחת מהתגלמויותיה. המחשבה אמנם 'משחקת' בנו וגורמת לנו לחשוב ולהרגיש שהיא ביטוי של האמת המוחלטת, אולם למעשה היא איננה אלא דיוקן של האמת. אי אפשר, ליצור בעזרתה תיאוריה אולטימטיבית, כמו שזה בלתי אפשרי ליצור יצירת אמנות אולטימטיבית; האדם אינו יכול לצייר ציור בודד, שלאחריו יתבטל הצורך בכל הציורים האחרים; בלתי אפשרי לפסל פסל אחד, שיכלול בתוכו את כל הפסלים כולם. באופן מקביל, אי אפשר להגות תיאוריה מדעית אחת, שתכלול את מכלול התופעות ותבטל את הצורך בתיאוריות נוספות.
להמשך קריאה ולחלק השני לחצו כאן - רוחניות קוונטית מאת דייויד בוהם חלק ב'